Tales From Wilderland

ריקאפ - 04.01.2016
הזיות, צמח תוקף והיציאה מהיער

ככל שהחבורה המשיכה קדימה, היער נהיה חשוך וסבוך יותר, ותחושת חלחלה נוראית הלכה והתחזקה.
גיסמונד מרגיש עייפות מאוד כבדה ומאבד את הרצון להמשיך ללכת…
בלגו מתיישב ומאבד את רוחו. רגין מנסה להניע אותו קדימה בעוד שגילראיין וטובולד מנסים לעודד את רוחו. למרות כל הנסיונות, בלגו רץ בעוד גילראיין ורגין רצים אחריו. רגין ממלמל משהו על זקנו של ת’ורין ומקלל את החברה בה הוא נמצא.
החברים עוצרים ליד באר שלידה הם כופתים את בלגו. בזמן שזה קורה, גיסמונד ניגש אל הבאר ומתחיל לחקור אותה, נמשך אליה. לפתע יוצאות זרועות רבות מן הבאר בבת אחת, ומתחילות לתקוף. רגין כורת את הענף שגיסמונד המהופנט נמצא עליו, שנופל לאדמה וככל הנראה מתחיל לקבל חזרה את שפיותו אחרי מכה חזקה בראש.
טובולד זורק את המקטרת שלו ומעלה את היצור באש. זרוע של היצור נופלת לאדמה המכוסה בעלים מתים. טובולד לוקח חתיכה קטנה של זרוע, שמריחה כמו ריח של רשע וזיעה.
היצור, בעזרת זרועותיו הארוכות מצליף בהם על גיסמונד, רגין וגילראיין, שעפים אחורה על גבם. רגין וגילראיין קמים ומורידים יחדיו זרוע אחר זרוע, ורגין פוצע את התפלץ מהבאר אנושות ומוריד לו שלוש זרועות במכה אחת. טובולד משלח, באופן פואטי לחלוטין, חץ שהובער מגופתה השרופה של הזרוע של התפלץ אל גוף התפלץ עצמו. הבאר עולה באש, והתפלץ מתחיל את מסעו הארוך אל הארצות שמעבר למסך החיים.
עד שמסתיים הקרב, בלגור הקשור כבר נרדם על העגלה. המסע ביער ממשיך בלא מכשולים, וחבורתנו יוצאת סוף סוף ממירקווד דרך שער היער.
הסוחר משלם על השמירה, ובכך הסתיימה לה עוד הרפתקה…

View
ריקאפ 25.1.16

אנחנו מתחילים בפונדק של האחים דודי ודינדי למשפחת ברנדיבק, אליו הוזמנו כדי לחגוג את הפתיחה של הפונדק ולהחליף זיכרונות עם טובולד. הוזמנו לארוחת הבוקר השנייה על ידי דודי ברנדיבק, אבל הגענו בדיוק בזמן לארוחה שאחרי ארוחת הבוקר השנייה המאוחרת. ברגע שהחבורה נכנסה לפונדק, טובולד החל בברכות עם אחינו מדרגה שלישית מצד אשתו דודי ברנדיבק, ורגין מחפש גמדים ושותפים לעסקים. טובולד נשלח למטבח… גם כן הכנסת אורחים הוביטית. רגין מזמין שיכר, פעמיים, בזמן שגיזמונד מצליח להעליב את הצוות ההוביטי כבר בחמש דקות הראשונות. רגין, מצד שני, מצליח לא להעליב שני ביורנינג ואפילו להיכנס איתם לתחרות שתיה. (אין לי דרך מספיק אפית לתאר את זה, אני מצטער אירן). בשלב הראשון הגמד הרחב ואנשי ביורן הגבוהים בוחנים אחד את השני. האם יש להם את האומץ להיכנס לקרב הזה? רגין לוחש תפילה קצרה לכל האלים שהוא מכיר ומבהיר לשני הענקים שIt’s On! (גלגול של 10 מול דרגת קושי 10). אחרי הכוס העשירית מתחילים לשיר. כל שיר מוכר לארץ התיכונה עבר עיוות ועיבוד לגרסת הבס שלו בשביל זה. שלושה אורחים ברחו מהפונדק אחרי הכוס השישית שנופצה על הרצפה. בסופו של דבר, שני אנשי ביורן צרודים מכדי להמשיך לשיר, בעוד שרגין פשוט לא ניתן לעצירה (גלגול של 12 עם גנדלף מול דרגת קושי 12). לבסוף שני הצדדים שיכורים מכדי לשיר, אבל לא שיכורים מכדי להיכנס לקרב הורדת ידיים. רגין זורק מבט בארבעת בני ביורן שמסתובבים סביבו, ומצליב את ידיו בין שניהם. כמובן שאין לו סיכוי. אין לו סיכוי, אבל יש לו תקווה. עכשיו יש לו תקווה אחת פחות ושני בני ביורן המומים מולו (13 עם שני ששים מול דרגת קושי של 16 ושריפת תקווה). הפונדק צוהל, מחיאות כפיים נשמעות, שני בארדים כותבים שירים על מה שראו ולנו מובטחים חדרים חינם לשבוע. מותשים מהשתייה והצהלה, עוברים להעביר סיפורים מהעבר.

“גיזמונד”, מתחיל רגין, חצי קוהרנטי, “מה עשית לפני שהצטרפת אלינו?”. גיזמונד עונה במבט רציני: “אבי שלח אותי להתחנך אצל מגלף עצים ופסל ידוע. התחנכתי אצלו שנים, עד שהרגשתי שאני צריך למצוא את עצמי, את הסגנון שלי. בעצם חיפשתי זהות, ולכן יצאתי למקומות רחוקים כדי לשאוב השראה מתרבויות שונות, ופגשתי בכם באחד ממסעותיי. והנה אני פה”

“תגיד, טובולד, גם בפלך בישלת כל כך הרבה?”, ממשיך רגין השיכור בתחקור החבורה. טובולד עונה מיד:

“נשלחתי לחפש מצרכים אקזוטיים כדי ליצור מנות חדשות שימשכו לקוחות לבית האוכל הנמצא בקשיים כלכליים
טובולד החל ללמוד מאביו את דרכי המטבח, במטרה לרשת את בית האוכל של משפחת ארוחת-בוקר-שנייה בבוא היום”.

“טובולד, אמרת שאתה לא הרפתקן, אז מה גרם לך להישאר איתנו כל כך הרבה זמן?” שואל גיזמונד. “אני לא יודע, אלי אני פשוט אוהב את האנשים. כנראה שאני לא אותו הוביט פחדן שהייתי פעם”, עונה לו טובולד, מנקה את המקטרת.

תורו של טובולד מגיע לשאול, והוא פונה לרגין. “תגיד, מה מקור השם ספנת הברזל? עדיין לא סיפרת לנו”. רגין מתפקח מיד, המבט שלו הופך לקודר ונראה שהשיכר הפסיק להשפיע עליו. “לפני שנים רבות, כשהיער הזה הוא מצביע לכיוון ההפוך מהיער עדיין נקרא גרינווד הגדול, סבא רבא שלי, קילי, שתאמינו לי היה עני לגמרי, החליט למכור את הבית שאביו הוריש לו, לעבוד שבע עשרה שנה במכרות ומהכסף שהרוויח קנה… שני סוסים ותיבת ברזל (הבית לא היה משהו והוא לא עבד מי יודע מה). עם זה, הוא החל לשלוח קרוונים דרך היער להרים הצפוניים. בזכות התושייה והמזל שלו הוא חזר בכל פעם עם סיפורים מופלאים על ארצות רחוקות, אנשים מופלאים והרבה הרבה אוצרות מדהימים. העסק גדל, ובגלל ששלח סחורות בסדר גודל של ספינות מסע, אבל בדרכי קרקע, החלו לקרוא לו ‘ספינת הברזל’. סבי באלין ירש את העושר הזה אחרי שקילי ספינת ברזל הצטרף לאבותיו שבאבן, אך לא נהנה ממנו לזמן רב. במסעו הרביעי הוא נעלם בצפון היער, יחד עם כל העושר המדהים הזה. מאז אבי ואני יצאנו לאין ספור מסעות בחיפוש אחר העושר המשפחתי, אבל בינתיים לשווא. חוץ ממספר פיסות אוצר שאפשר לקשר אולי, כלום”.

עיניו של גיזמונד בוהקות כשהוא שומע את הסיפור, ומיד שואל אם יוכל להצטרף למסע הבא. רגין, שמתחיל לגלוש שוב לשיכרון, חושב על זה שמזמן לא יצא למסע חיפושים, ומסכים כמובן. “אולי בהרפתקה הבא…” (ווינק ווינק עומר).

View
ריקאפ 15.2.16

הקרב מול היצור האפל מתחיל. הוא מאוד מוכשר בחנית, והוא כמעט פוצע את גילראיין, שברגע האחרון מצליחה להציל את עצמה מפציעה אנושה ורק חוטפת מעט נזק.
אמנם יש הרבה דרכים להתגבר על צללים, אבל אחת מהדרכים הלא צפויות היא לתקוע להם גרזן בפנים. רגין חובט ביצור עם הגרזן שלו, וגורם לו לא מעט נזק. אמלמלא היצור היה רפא, הגרזן של רגין היה נכנס להיסטוריה של הארץ התיכונה…גילראיין נכשלת כישלון מוחץ בלתקוף את הרפא, מעניקה לו הזדמנות להתקפה ייחודית. גיזמונד מפספס את היצור, כמו גם טובולד, שיורה חץ בוער וצועק ליצור שאם הם ערים, כנראה שלא לילה עכשיו ומקומו לא כאן. גילראיין נזכרת שהיצור הזה פחדן מטבעו, וצועקת זאת לשאר החבורה, בעוד החנית של הרפא מפלחת אותה. רגין מרים את הגרזן שלו בשנית, מצטער שאין לו מגן להכות בו, כדי להפחיד את הרפא, מוריד לו את המוטיבציה לתקוף את החבורה. גיזמונד מנסה להיראות מאיים, אך נכשל כישלון מוחץ גם בזה. טובולד מבעיר עוד חץ, מנופף אותו מול פניו של הרפא, וקורא “אני רוצה לעשות איתך עסקה! אם תוביל אותנו בעקבותיו של דינדין, נעזוב אותך לנפשך”. הוא ממשיך לדבר ונראה מהודר פתאום, כאילו לא דבקו בו תלאות הקרב. גילראיין בוהה בו בהשתוממות, בעוד הרפא מפסיק לרחף, ואומר “האא, כשחושבים על זה, באמת סתם עברתם פה. כן כן, המשיכו בדרככם. רק כבו את המדורה בבקשה”, והולך. רגין מעביר את מבטו מהגרזן לטובולד, “הגרזן שלי היה אמור לעשות עבודה יותר טובה!” קרא במחאה.
הלילה עובר בשקט, בלי עוד תקריות. בבוקר, גילראיין עושה חייל, ועולה בקלות על עקבותיו של דינדין. באמצע הדרך, היא שמה לב לעקבות גובלינים. לאחר שהחבורה שהמשיכה ללכת בעקבות דינדין ועקבות הגובלינים, היא מוצאת בצד השביל יש סוס שבכתפו נעוץ חץ גובליני. גילראיין מטפלת בפצע של הסוס, וקובעת שהחץ לא מורעל. טובולד מחפש סימנים לדינדין, אך לא מוצא דבר.
בשעת בין-ערביים, החבורה מבחינה במדורה גדולה במרחק. בהתקרבם, גיבורינו מבחינים במצודה ישנה, מוקפת בחומת עפר עגולה. במרכז, ישנם אנשים עם כירכרות סוסים, שומרים על סחורתם. מבין האנשים, ניגש לחבורה איש גבוה ומזוקן, לבוש היטב. טובולד שואל אותו אם ראה את דינדין, בצורה לא הכי מנומסת (למרבה ההפתעה). האיש (איש ביאורן) רוטן על נימוסיו של ההוביט, ומסביר לו שלראות את ביאורן משתנה לדוב זו ברכה שמיועדת לאויביהם של אנשי ביאורן. האיש מציג עצמו בתור איוגאר ארוך-רגל. לאחר שטובולד שואל אותו בשנית לדינדין (ומתנצל על טעותו), איוגאר מספר לחבורה כי דינדין נמצא איתו במחנה. הוא מכניס את החבורה מהר לתוך המחנה, ומסביר את המצב “ובכן, אתם מבינים, אנחנו כאן כבר כמה ימים, ולא יכולים לעזוב. כל המקום מוקף בחבורות גובלינים שתוקפים אותנו בלילה, והשיירה שלנו איטית מדי מכדי להגיע למקום הבטוח הבא בזמן. כל מה שיש לנו לעשות זה לחכות שיימאס להם והם ייברחו מכאן”.
רגין מבין שהמחנה בכלל לא מוכן לקרב, ומנסה לחלק לאנשים מסביב פקודות על מנת שיתחילו להכין את המחנה למתקפה של הגובלינים, אך ללא הועיל. טובולד מנסה לעזור לו עם כישורי הדיבור שלו, וכמובן מצליח (למרות שמידת ההצלחה שלו נמוכה מהרגיל). האנשים מקשיבים לשניים, ומתחילים להכין את המחנה להתקפה.
לטובולד ולדינדין יש איחוד משפחתי מרגש, ושניהם מתחבאים מתחת לכרכרה (טובולד שמע שיש אורקים).
איוגאר מציג את התוכנית שלו, שהיא להדליק מדורה גדולה שתפחיד את הגובלינים, ולשמור עליה גדולה כמה שאפשר

View
ריקאפ 9.5

מנסים להחליט מה עושים. רגין בודק את דף הדמות שלו ומחליט שזה לא הזמן לגירזון. גיזמונד רוצה להרוג גובלינים. מחליטים לבדוק את החלק הדרומי בינתיים. ניתן לגובלינים לחכות. רגין מחליט לגזרזן, אבל לגרזן בחוכמה. טובולד… טובולד רוצה לעבוד על הגובלינים שאנחנו גובלינים מחופשים. שוב. שני גובלינים מצאו אותנו. קרב! אה, לא, ההוביט בכל מנסה את הרעיון שלו ופאקינג מצליח. רגין הכניס גובלין למינוס חיים במכה. לגובלינים יש מעט חיים! יאדה יאדה יאדה ניצחנו. עוד גובלינים. יופי באמת. אף מנחה לא גלגל כל כך גרוע אי פעם, פעמיים 1 בק12, ככה שרגין יזכה לראות עוד יום. רגין שואג ורועם ומכה כם ידית הגרזן בקירות המערה. הגובלינים נבהלים ומאבדים נקודות שנאה! טובולד מסכן, גיזמונד מקשת ויאדה יאדה יאדה הגובלינים ברחו. אחרי ויכוח קצר הוחלט שאולי כדאי שנציל את ההוביט לפני שרגין יוצא לחפש עוצר במערה (“טוב, אני מוכן לקבל סדר עדיפויות כזה. לא מסכים איתו, אבל מוכן לקבל את זה. כעסקה”). טובולד מציע להלביש גופה גובלינית ולהשתמש בה כבובה להתחבא מאחוריה על ידי הפעלתה עם חוטים. המנחה מזכיר לו שהוא הוביט ולא רוצח סדרתי. עומר מקבל את זה. טובולד נכנס לחדר מלא גובלינים ואומר “שלום לכם אדוני המכובדים!”. ומוציא גנדלף בזמן שהוא מתחזה לגובלים שמתחזה להוביט. (אני פורש. להתראות. לא רוצה יותר לשחק בזה. הגובלינים רואים בו אחד משלהם (הקוראים ישפטו אם מדובר בדבר טוב). ההבוטים מביאים סעודה לגובלינים ולטובולד (נזכיר שהגובלינים חושבים שהוא גובלין שמתחזה להוביט). טובולד מלמד את הגובלינים נימוסיי שולחן, המנחה רוצה להתאבד, רגין וגיזמונד מתים מצחוק ואימה בפינה חשוכה והמשחק מתקדם נהדר. ממש ממש נהדר. שואלים את טובולד איך קוראים לו והוא עונה שבילבו. כמובן שהם לא מאמינים לו (!!). רגין וגיזמונד בוחרים לא להתערב בבידור הנהדר הזה.
גובלין: “אני הגובלין הגדול מכולם”
טובולד: “אבל איך קוראים לך בארץ ההוביטים”
רגין: מת מצחוק

רגין מחליט למשוך את תשומת הלב של טובולד כדי שיתחיל למהר. הוא שורף תקווה כדי לפגוע עם פאקינג חתיכת חצץ. יופי. זה עבד. טובולד הבין שהוא צריך למהר ומזמין את הגובלין לקרב אכילה. יופי עומר. לזה התכוונתי. כמובן פרצוף יד.

טובולד נזכר שהוא הרעיל את המרק. יופי

View

I'm sorry, but we no longer support this web browser. Please upgrade your browser or install Chrome or Firefox to enjoy the full functionality of this site.