Tales From Wilderland

ריקאפ 25.1.16

אנחנו מתחילים בפונדק של האחים דודי ודינדי למשפחת ברנדיבק, אליו הוזמנו כדי לחגוג את הפתיחה של הפונדק ולהחליף זיכרונות עם טובולד. הוזמנו לארוחת הבוקר השנייה על ידי דודי ברנדיבק, אבל הגענו בדיוק בזמן לארוחה שאחרי ארוחת הבוקר השנייה המאוחרת. ברגע שהחבורה נכנסה לפונדק, טובולד החל בברכות עם אחינו מדרגה שלישית מצד אשתו דודי ברנדיבק, ורגין מחפש גמדים ושותפים לעסקים. טובולד נשלח למטבח… גם כן הכנסת אורחים הוביטית. רגין מזמין שיכר, פעמיים, בזמן שגיזמונד מצליח להעליב את הצוות ההוביטי כבר בחמש דקות הראשונות. רגין, מצד שני, מצליח לא להעליב שני ביורנינג ואפילו להיכנס איתם לתחרות שתיה. (אין לי דרך מספיק אפית לתאר את זה, אני מצטער אירן). בשלב הראשון הגמד הרחב ואנשי ביורן הגבוהים בוחנים אחד את השני. האם יש להם את האומץ להיכנס לקרב הזה? רגין לוחש תפילה קצרה לכל האלים שהוא מכיר ומבהיר לשני הענקים שIt’s On! (גלגול של 10 מול דרגת קושי 10). אחרי הכוס העשירית מתחילים לשיר. כל שיר מוכר לארץ התיכונה עבר עיוות ועיבוד לגרסת הבס שלו בשביל זה. שלושה אורחים ברחו מהפונדק אחרי הכוס השישית שנופצה על הרצפה. בסופו של דבר, שני אנשי ביורן צרודים מכדי להמשיך לשיר, בעוד שרגין פשוט לא ניתן לעצירה (גלגול של 12 עם גנדלף מול דרגת קושי 12). לבסוף שני הצדדים שיכורים מכדי לשיר, אבל לא שיכורים מכדי להיכנס לקרב הורדת ידיים. רגין זורק מבט בארבעת בני ביורן שמסתובבים סביבו, ומצליב את ידיו בין שניהם. כמובן שאין לו סיכוי. אין לו סיכוי, אבל יש לו תקווה. עכשיו יש לו תקווה אחת פחות ושני בני ביורן המומים מולו (13 עם שני ששים מול דרגת קושי של 16 ושריפת תקווה). הפונדק צוהל, מחיאות כפיים נשמעות, שני בארדים כותבים שירים על מה שראו ולנו מובטחים חדרים חינם לשבוע. מותשים מהשתייה והצהלה, עוברים להעביר סיפורים מהעבר.

“גיזמונד”, מתחיל רגין, חצי קוהרנטי, “מה עשית לפני שהצטרפת אלינו?”. גיזמונד עונה במבט רציני: “אבי שלח אותי להתחנך אצל מגלף עצים ופסל ידוע. התחנכתי אצלו שנים, עד שהרגשתי שאני צריך למצוא את עצמי, את הסגנון שלי. בעצם חיפשתי זהות, ולכן יצאתי למקומות רחוקים כדי לשאוב השראה מתרבויות שונות, ופגשתי בכם באחד ממסעותיי. והנה אני פה”

“תגיד, טובולד, גם בפלך בישלת כל כך הרבה?”, ממשיך רגין השיכור בתחקור החבורה. טובולד עונה מיד:

“נשלחתי לחפש מצרכים אקזוטיים כדי ליצור מנות חדשות שימשכו לקוחות לבית האוכל הנמצא בקשיים כלכליים
טובולד החל ללמוד מאביו את דרכי המטבח, במטרה לרשת את בית האוכל של משפחת ארוחת-בוקר-שנייה בבוא היום”.

“טובולד, אמרת שאתה לא הרפתקן, אז מה גרם לך להישאר איתנו כל כך הרבה זמן?” שואל גיזמונד. “אני לא יודע, אלי אני פשוט אוהב את האנשים. כנראה שאני לא אותו הוביט פחדן שהייתי פעם”, עונה לו טובולד, מנקה את המקטרת.

תורו של טובולד מגיע לשאול, והוא פונה לרגין. “תגיד, מה מקור השם ספנת הברזל? עדיין לא סיפרת לנו”. רגין מתפקח מיד, המבט שלו הופך לקודר ונראה שהשיכר הפסיק להשפיע עליו. “לפני שנים רבות, כשהיער הזה הוא מצביע לכיוון ההפוך מהיער עדיין נקרא גרינווד הגדול, סבא רבא שלי, קילי, שתאמינו לי היה עני לגמרי, החליט למכור את הבית שאביו הוריש לו, לעבוד שבע עשרה שנה במכרות ומהכסף שהרוויח קנה… שני סוסים ותיבת ברזל (הבית לא היה משהו והוא לא עבד מי יודע מה). עם זה, הוא החל לשלוח קרוונים דרך היער להרים הצפוניים. בזכות התושייה והמזל שלו הוא חזר בכל פעם עם סיפורים מופלאים על ארצות רחוקות, אנשים מופלאים והרבה הרבה אוצרות מדהימים. העסק גדל, ובגלל ששלח סחורות בסדר גודל של ספינות מסע, אבל בדרכי קרקע, החלו לקרוא לו ‘ספינת הברזל’. סבי באלין ירש את העושר הזה אחרי שקילי ספינת ברזל הצטרף לאבותיו שבאבן, אך לא נהנה ממנו לזמן רב. במסעו הרביעי הוא נעלם בצפון היער, יחד עם כל העושר המדהים הזה. מאז אבי ואני יצאנו לאין ספור מסעות בחיפוש אחר העושר המשפחתי, אבל בינתיים לשווא. חוץ ממספר פיסות אוצר שאפשר לקשר אולי, כלום”.

עיניו של גיזמונד בוהקות כשהוא שומע את הסיפור, ומיד שואל אם יוכל להצטרף למסע הבא. רגין, שמתחיל לגלוש שוב לשיכרון, חושב על זה שמזמן לא יצא למסע חיפושים, ומסכים כמובן. “אולי בהרפתקה הבא…” (ווינק ווינק עומר).

Comments

P4r2ival IrenIgnatov

I'm sorry, but we no longer support this web browser. Please upgrade your browser or install Chrome or Firefox to enjoy the full functionality of this site.