Tales From Wilderland

ריקאפ 9.5

מנסים להחליט מה עושים. רגין בודק את דף הדמות שלו ומחליט שזה לא הזמן לגירזון. גיזמונד רוצה להרוג גובלינים. מחליטים לבדוק את החלק הדרומי בינתיים. ניתן לגובלינים לחכות. רגין מחליט לגזרזן, אבל לגרזן בחוכמה. טובולד… טובולד רוצה לעבוד על הגובלינים שאנחנו גובלינים מחופשים. שוב. שני גובלינים מצאו אותנו. קרב! אה, לא, ההוביט בכל מנסה את הרעיון שלו ופאקינג מצליח. רגין הכניס גובלין למינוס חיים במכה. לגובלינים יש מעט חיים! יאדה יאדה יאדה ניצחנו. עוד גובלינים. יופי באמת. אף מנחה לא גלגל כל כך גרוע אי פעם, פעמיים 1 בק12, ככה שרגין יזכה לראות עוד יום. רגין שואג ורועם ומכה כם ידית הגרזן בקירות המערה. הגובלינים נבהלים ומאבדים נקודות שנאה! טובולד מסכן, גיזמונד מקשת ויאדה יאדה יאדה הגובלינים ברחו. אחרי ויכוח קצר הוחלט שאולי כדאי שנציל את ההוביט לפני שרגין יוצא לחפש עוצר במערה (“טוב, אני מוכן לקבל סדר עדיפויות כזה. לא מסכים איתו, אבל מוכן לקבל את זה. כעסקה”). טובולד מציע להלביש גופה גובלינית ולהשתמש בה כבובה להתחבא מאחוריה על ידי הפעלתה עם חוטים. המנחה מזכיר לו שהוא הוביט ולא רוצח סדרתי. עומר מקבל את זה. טובולד נכנס לחדר מלא גובלינים ואומר “שלום לכם אדוני המכובדים!”. ומוציא גנדלף בזמן שהוא מתחזה לגובלים שמתחזה להוביט. (אני פורש. להתראות. לא רוצה יותר לשחק בזה. הגובלינים רואים בו אחד משלהם (הקוראים ישפטו אם מדובר בדבר טוב). ההבוטים מביאים סעודה לגובלינים ולטובולד (נזכיר שהגובלינים חושבים שהוא גובלין שמתחזה להוביט). טובולד מלמד את הגובלינים נימוסיי שולחן, המנחה רוצה להתאבד, רגין וגיזמונד מתים מצחוק ואימה בפינה חשוכה והמשחק מתקדם נהדר. ממש ממש נהדר. שואלים את טובולד איך קוראים לו והוא עונה שבילבו. כמובן שהם לא מאמינים לו (!!). רגין וגיזמונד בוחרים לא להתערב בבידור הנהדר הזה.
גובלין: “אני הגובלין הגדול מכולם”
טובולד: “אבל איך קוראים לך בארץ ההוביטים”
רגין: מת מצחוק

רגין מחליט למשוך את תשומת הלב של טובולד כדי שיתחיל למהר. הוא שורף תקווה כדי לפגוע עם פאקינג חתיכת חצץ. יופי. זה עבד. טובולד הבין שהוא צריך למהר ומזמין את הגובלין לקרב אכילה. יופי עומר. לזה התכוונתי. כמובן פרצוף יד.

טובולד נזכר שהוא הרעיל את המרק. יופי

View
ריקאפ 15.2.16

הקרב מול היצור האפל מתחיל. הוא מאוד מוכשר בחנית, והוא כמעט פוצע את גילראיין, שברגע האחרון מצליחה להציל את עצמה מפציעה אנושה ורק חוטפת מעט נזק.
אמנם יש הרבה דרכים להתגבר על צללים, אבל אחת מהדרכים הלא צפויות היא לתקוע להם גרזן בפנים. רגין חובט ביצור עם הגרזן שלו, וגורם לו לא מעט נזק. אמלמלא היצור היה רפא, הגרזן של רגין היה נכנס להיסטוריה של הארץ התיכונה…גילראיין נכשלת כישלון מוחץ בלתקוף את הרפא, מעניקה לו הזדמנות להתקפה ייחודית. גיזמונד מפספס את היצור, כמו גם טובולד, שיורה חץ בוער וצועק ליצור שאם הם ערים, כנראה שלא לילה עכשיו ומקומו לא כאן. גילראיין נזכרת שהיצור הזה פחדן מטבעו, וצועקת זאת לשאר החבורה, בעוד החנית של הרפא מפלחת אותה. רגין מרים את הגרזן שלו בשנית, מצטער שאין לו מגן להכות בו, כדי להפחיד את הרפא, מוריד לו את המוטיבציה לתקוף את החבורה. גיזמונד מנסה להיראות מאיים, אך נכשל כישלון מוחץ גם בזה. טובולד מבעיר עוד חץ, מנופף אותו מול פניו של הרפא, וקורא “אני רוצה לעשות איתך עסקה! אם תוביל אותנו בעקבותיו של דינדין, נעזוב אותך לנפשך”. הוא ממשיך לדבר ונראה מהודר פתאום, כאילו לא דבקו בו תלאות הקרב. גילראיין בוהה בו בהשתוממות, בעוד הרפא מפסיק לרחף, ואומר “האא, כשחושבים על זה, באמת סתם עברתם פה. כן כן, המשיכו בדרככם. רק כבו את המדורה בבקשה”, והולך. רגין מעביר את מבטו מהגרזן לטובולד, “הגרזן שלי היה אמור לעשות עבודה יותר טובה!” קרא במחאה.
הלילה עובר בשקט, בלי עוד תקריות. בבוקר, גילראיין עושה חייל, ועולה בקלות על עקבותיו של דינדין. באמצע הדרך, היא שמה לב לעקבות גובלינים. לאחר שהחבורה שהמשיכה ללכת בעקבות דינדין ועקבות הגובלינים, היא מוצאת בצד השביל יש סוס שבכתפו נעוץ חץ גובליני. גילראיין מטפלת בפצע של הסוס, וקובעת שהחץ לא מורעל. טובולד מחפש סימנים לדינדין, אך לא מוצא דבר.
בשעת בין-ערביים, החבורה מבחינה במדורה גדולה במרחק. בהתקרבם, גיבורינו מבחינים במצודה ישנה, מוקפת בחומת עפר עגולה. במרכז, ישנם אנשים עם כירכרות סוסים, שומרים על סחורתם. מבין האנשים, ניגש לחבורה איש גבוה ומזוקן, לבוש היטב. טובולד שואל אותו אם ראה את דינדין, בצורה לא הכי מנומסת (למרבה ההפתעה). האיש (איש ביאורן) רוטן על נימוסיו של ההוביט, ומסביר לו שלראות את ביאורן משתנה לדוב זו ברכה שמיועדת לאויביהם של אנשי ביאורן. האיש מציג עצמו בתור איוגאר ארוך-רגל. לאחר שטובולד שואל אותו בשנית לדינדין (ומתנצל על טעותו), איוגאר מספר לחבורה כי דינדין נמצא איתו במחנה. הוא מכניס את החבורה מהר לתוך המחנה, ומסביר את המצב “ובכן, אתם מבינים, אנחנו כאן כבר כמה ימים, ולא יכולים לעזוב. כל המקום מוקף בחבורות גובלינים שתוקפים אותנו בלילה, והשיירה שלנו איטית מדי מכדי להגיע למקום הבטוח הבא בזמן. כל מה שיש לנו לעשות זה לחכות שיימאס להם והם ייברחו מכאן”.
רגין מבין שהמחנה בכלל לא מוכן לקרב, ומנסה לחלק לאנשים מסביב פקודות על מנת שיתחילו להכין את המחנה למתקפה של הגובלינים, אך ללא הועיל. טובולד מנסה לעזור לו עם כישורי הדיבור שלו, וכמובן מצליח (למרות שמידת ההצלחה שלו נמוכה מהרגיל). האנשים מקשיבים לשניים, ומתחילים להכין את המחנה להתקפה.
לטובולד ולדינדין יש איחוד משפחתי מרגש, ושניהם מתחבאים מתחת לכרכרה (טובולד שמע שיש אורקים).
איוגאר מציג את התוכנית שלו, שהיא להדליק מדורה גדולה שתפחיד את הגובלינים, ולשמור עליה גדולה כמה שאפשר

View
ריקאפ 25.1.16

אנחנו מתחילים בפונדק של האחים דודי ודינדי למשפחת ברנדיבק, אליו הוזמנו כדי לחגוג את הפתיחה של הפונדק ולהחליף זיכרונות עם טובולד. הוזמנו לארוחת הבוקר השנייה על ידי דודי ברנדיבק, אבל הגענו בדיוק בזמן לארוחה שאחרי ארוחת הבוקר השנייה המאוחרת. ברגע שהחבורה נכנסה לפונדק, טובולד החל בברכות עם אחינו מדרגה שלישית מצד אשתו דודי ברנדיבק, ורגין מחפש גמדים ושותפים לעסקים. טובולד נשלח למטבח… גם כן הכנסת אורחים הוביטית. רגין מזמין שיכר, פעמיים, בזמן שגיזמונד מצליח להעליב את הצוות ההוביטי כבר בחמש דקות הראשונות. רגין, מצד שני, מצליח לא להעליב שני ביורנינג ואפילו להיכנס איתם לתחרות שתיה. (אין לי דרך מספיק אפית לתאר את זה, אני מצטער אירן). בשלב הראשון הגמד הרחב ואנשי ביורן הגבוהים בוחנים אחד את השני. האם יש להם את האומץ להיכנס לקרב הזה? רגין לוחש תפילה קצרה לכל האלים שהוא מכיר ומבהיר לשני הענקים שIt’s On! (גלגול של 10 מול דרגת קושי 10). אחרי הכוס העשירית מתחילים לשיר. כל שיר מוכר לארץ התיכונה עבר עיוות ועיבוד לגרסת הבס שלו בשביל זה. שלושה אורחים ברחו מהפונדק אחרי הכוס השישית שנופצה על הרצפה. בסופו של דבר, שני אנשי ביורן צרודים מכדי להמשיך לשיר, בעוד שרגין פשוט לא ניתן לעצירה (גלגול של 12 עם גנדלף מול דרגת קושי 12). לבסוף שני הצדדים שיכורים מכדי לשיר, אבל לא שיכורים מכדי להיכנס לקרב הורדת ידיים. רגין זורק מבט בארבעת בני ביורן שמסתובבים סביבו, ומצליב את ידיו בין שניהם. כמובן שאין לו סיכוי. אין לו סיכוי, אבל יש לו תקווה. עכשיו יש לו תקווה אחת פחות ושני בני ביורן המומים מולו (13 עם שני ששים מול דרגת קושי של 16 ושריפת תקווה). הפונדק צוהל, מחיאות כפיים נשמעות, שני בארדים כותבים שירים על מה שראו ולנו מובטחים חדרים חינם לשבוע. מותשים מהשתייה והצהלה, עוברים להעביר סיפורים מהעבר.

“גיזמונד”, מתחיל רגין, חצי קוהרנטי, “מה עשית לפני שהצטרפת אלינו?”. גיזמונד עונה במבט רציני: “אבי שלח אותי להתחנך אצל מגלף עצים ופסל ידוע. התחנכתי אצלו שנים, עד שהרגשתי שאני צריך למצוא את עצמי, את הסגנון שלי. בעצם חיפשתי זהות, ולכן יצאתי למקומות רחוקים כדי לשאוב השראה מתרבויות שונות, ופגשתי בכם באחד ממסעותיי. והנה אני פה”

“תגיד, טובולד, גם בפלך בישלת כל כך הרבה?”, ממשיך רגין השיכור בתחקור החבורה. טובולד עונה מיד:

“נשלחתי לחפש מצרכים אקזוטיים כדי ליצור מנות חדשות שימשכו לקוחות לבית האוכל הנמצא בקשיים כלכליים
טובולד החל ללמוד מאביו את דרכי המטבח, במטרה לרשת את בית האוכל של משפחת ארוחת-בוקר-שנייה בבוא היום”.

“טובולד, אמרת שאתה לא הרפתקן, אז מה גרם לך להישאר איתנו כל כך הרבה זמן?” שואל גיזמונד. “אני לא יודע, אלי אני פשוט אוהב את האנשים. כנראה שאני לא אותו הוביט פחדן שהייתי פעם”, עונה לו טובולד, מנקה את המקטרת.

תורו של טובולד מגיע לשאול, והוא פונה לרגין. “תגיד, מה מקור השם ספנת הברזל? עדיין לא סיפרת לנו”. רגין מתפקח מיד, המבט שלו הופך לקודר ונראה שהשיכר הפסיק להשפיע עליו. “לפני שנים רבות, כשהיער הזה הוא מצביע לכיוון ההפוך מהיער עדיין נקרא גרינווד הגדול, סבא רבא שלי, קילי, שתאמינו לי היה עני לגמרי, החליט למכור את הבית שאביו הוריש לו, לעבוד שבע עשרה שנה במכרות ומהכסף שהרוויח קנה… שני סוסים ותיבת ברזל (הבית לא היה משהו והוא לא עבד מי יודע מה). עם זה, הוא החל לשלוח קרוונים דרך היער להרים הצפוניים. בזכות התושייה והמזל שלו הוא חזר בכל פעם עם סיפורים מופלאים על ארצות רחוקות, אנשים מופלאים והרבה הרבה אוצרות מדהימים. העסק גדל, ובגלל ששלח סחורות בסדר גודל של ספינות מסע, אבל בדרכי קרקע, החלו לקרוא לו ‘ספינת הברזל’. סבי באלין ירש את העושר הזה אחרי שקילי ספינת ברזל הצטרף לאבותיו שבאבן, אך לא נהנה ממנו לזמן רב. במסעו הרביעי הוא נעלם בצפון היער, יחד עם כל העושר המדהים הזה. מאז אבי ואני יצאנו לאין ספור מסעות בחיפוש אחר העושר המשפחתי, אבל בינתיים לשווא. חוץ ממספר פיסות אוצר שאפשר לקשר אולי, כלום”.

עיניו של גיזמונד בוהקות כשהוא שומע את הסיפור, ומיד שואל אם יוכל להצטרף למסע הבא. רגין, שמתחיל לגלוש שוב לשיכרון, חושב על זה שמזמן לא יצא למסע חיפושים, ומסכים כמובן. “אולי בהרפתקה הבא…” (ווינק ווינק עומר).

View
ריקאפ - 04.01.2016
הזיות, צמח תוקף והיציאה מהיער

ככל שהחבורה המשיכה קדימה, היער נהיה חשוך וסבוך יותר, ותחושת חלחלה נוראית הלכה והתחזקה.
גיסמונד מרגיש עייפות מאוד כבדה ומאבד את הרצון להמשיך ללכת…
בלגו מתיישב ומאבד את רוחו. רגין מנסה להניע אותו קדימה בעוד שגילראיין וטובולד מנסים לעודד את רוחו. למרות כל הנסיונות, בלגו רץ בעוד גילראיין ורגין רצים אחריו. רגין ממלמל משהו על זקנו של ת’ורין ומקלל את החברה בה הוא נמצא.
החברים עוצרים ליד באר שלידה הם כופתים את בלגו. בזמן שזה קורה, גיסמונד ניגש אל הבאר ומתחיל לחקור אותה, נמשך אליה. לפתע יוצאות זרועות רבות מן הבאר בבת אחת, ומתחילות לתקוף. רגין כורת את הענף שגיסמונד המהופנט נמצא עליו, שנופל לאדמה וככל הנראה מתחיל לקבל חזרה את שפיותו אחרי מכה חזקה בראש.
טובולד זורק את המקטרת שלו ומעלה את היצור באש. זרוע של היצור נופלת לאדמה המכוסה בעלים מתים. טובולד לוקח חתיכה קטנה של זרוע, שמריחה כמו ריח של רשע וזיעה.
היצור, בעזרת זרועותיו הארוכות מצליף בהם על גיסמונד, רגין וגילראיין, שעפים אחורה על גבם. רגין וגילראיין קמים ומורידים יחדיו זרוע אחר זרוע, ורגין פוצע את התפלץ מהבאר אנושות ומוריד לו שלוש זרועות במכה אחת. טובולד משלח, באופן פואטי לחלוטין, חץ שהובער מגופתה השרופה של הזרוע של התפלץ אל גוף התפלץ עצמו. הבאר עולה באש, והתפלץ מתחיל את מסעו הארוך אל הארצות שמעבר למסך החיים.
עד שמסתיים הקרב, בלגור הקשור כבר נרדם על העגלה. המסע ביער ממשיך בלא מכשולים, וחבורתנו יוצאת סוף סוף ממירקווד דרך שער היער.
הסוחר משלם על השמירה, ובכך הסתיימה לה עוד הרפתקה…

View
ריקאפ - 21.12.2015
מסע, איש מוזר ונוצות

הקרב ממשיך, ותוך כדי רגין נפצע: הוא ננשך על ידי אחד העכבישים ומורעל.
“גמדים אף פעם לא בורחים” צועק רגין, ובנימה זו החבורה בורחת מהעכבישים בחזרה אל המחנה. במהלך הבריחה, נראה כי משהו עזר לבריחה – הרבה חצים נורו בעכבישים.
גילראיין מטפלת בפצע של רגין. בלגו מסביר את מה שקרה לבאלדור, אך נראה כי הזיכרון שלו לא חזר. בין האב והבן נוצר קרע, שזמן יעבור עד שיאוחה.
ממשיכים במסע לכיוון שער היער המערבי, על השביל. רגין מיואש לחלוטין במהלך המסע, ומוביל לתוך אזור מלא בקורי עכביש ביער. מסוכן מאוד לנוח במקום הזה, מאוד מסוכן לחנות. רגין נאלץ לנסות לשכנע את החברים שלו להמשיך הלאה, ובסופו של דבר מצליח. החבורה ממשיכה לצעוד כל הלילה על מנת לא לחנות ליד הקורים.
המסע ממשיך ומיום ליום האוויר הופך לקר ולח יותר, עד שבאחד הימים נקלעים לסופה. גשם שוטף, רוחות, רעמים וברקים, חושך – כדאי למצוא מחסה.
גיסמונד מצליח למצוא מחסה לאחר כשעת חיפושים: לא לחלוטין על השביל, ביער בין העצים יש עץ ענק ומת והעיקר – חלול. ממרכז הגזע עולה עשן קליל.
דופקים על הגזע, ושומעים “אני לא בבית! תלכו! אני לא בבית, אין פה אף אחד”.
רגין דופק עם הגרזן על הגזע. “הממ גרזן! אני יודע מה זה גרזן, היה לי גרזן. עכשיו אין לי גרזן. אין פה אף אחד”. האיום לא עבד, בכלל.
תוך חיפוש הכניסה לגזע, גילראיין לא מוצאת דבר – ואז נופלת לתוך הכניסה. בור בעומק מטר וחצי, ובהמשכו סוג של מנהרה המובילה למדורה. המדורה נמצאת בחדר עגול קטן, שקירותיו הם גזע העץ. בחדר מדורה, מה שנראה כמיטה, ארוחת ערב – ופחות או יותר זהו. שאר החבורה מדלגים לבור בקלילות.
החדר ריק מאנשים.
כל חברי החבורה מתחילים להתייבש ולהתרווח סביב המדורה – עד שבנו של באלדור אומר באימה להסתכל על הקירות. כל הגזע מלא בחריטות – ציורים, וצורות מאיימים מאוד. נראה כי מישהו בחר לצייר את היצורים הכי מלחיצים שאי פעם ראה.
לאחר מספר דקות נשמעו חריקות מבחוץ, ותזוזה מהמערה. לפני ששומעים או רואים אותו – מריחים אותו. טובולד על סף עילפון מהצחנה. בקושי לבוש, כמעט קירח – מספר שערות הבולטות לכיוונים משונים, מלא צלקות, דומה לשלד, לא הכי צלול נכנס בספק-יללות-ספק-שריקות ומניח תיק. כאשר בן האדם מבין באורחיו הוא מכוון חנית לעברם.
גיסמונד מציג את עצמו ואת שאר החבורה בנימוס, ואומר שהם רק מחפשים מחסה לסערה. האיש, ברוב טובו, מרשה ללון בעץ. כשנשאל לשמו, התשובה היא: “היה לי שם, אבל הם לקחו אותו”. שאלות בנושא רק הפחידו אותו. הוא מספר שהיה במרתפים של בעל האוב, ואומר שבעל האוב עינה והפך אותו למשוגע. באופן מפתיע, משרתי בעל האוב הסתלקו לילה אחד והוא ברח. הציורים על הקירות נועדו להפחיד את משרתי הצל.
בלילה, כל אחד בתורו בשמירה, נשמעים קולות היער והסופה מבחוץ. הקולות יוצרים תחושת חוסר נוחות קיצונית.
בבוקר אוכלים, מתארגנים, נפרדים לשלום מהמארח ויוצאים. בדרך החוצה מבחינים בקשת וחצים ששייכים למשוגע – חצים הזהים לאלו שהבריחו את העכבישים. גילראיין נזכרת כי חצים כאלה היו לאיש שהיה לאגדה בקרב אנשי היערות, מנהיג דגול שלהם. יהיה מי שיהיה, האיש בעל חשיבות היסטורית.
[ידע שחקנים בלבד, ולא דמויות: גילראיין מזהה את נוצות ממקום נוסף – הן היו גם אצל משפחתו של ארוסה המנוח. המשפחה גידלה עורבים עם גוון כזה. חץ אחד היא מגניבה לאשפת החצים שלה – חפץ המזכיר לה את ברגיל תמיד יתקבל אצלה בברכה.]
המסע ממשיך. גילראיין מבחינה בחבורת חוגלות שמנות, ומצליחה לצוד אותן. באותו ערב, החבורה וסועדת בארוחה נהדרת – בשר ציד נהדר בידיים המיומנות של טובולד הופך למטעם. מצב הרוח עולה.
תוקפת סופה פתאומית, ובאותה פתאומיות היא נפסקת ומזג האוויר הפך לחמים מאוד לעונה. לפתע יש תחושת מועקה מקיפה את כולם – נוכחות חזקה וזרה ביער. כולם מרגישים צמא חזק מאוד, ואז כעשרה מטרים מהשביל נראית באר.

View
14.12.2015 - ריקאפ
עכבישים, עכבישים בכל מקום!

בחינה זריזה של האזור מגלה כי הקורים יוצרים תבנית ברורה שמובילים כנראה ועכבישים. רגין נכנס למגדל ורואה כי הוא בנוי בצורה מאוד נוחה לטיפוס. גילראיין מנסה לטפס אל הפקעת, וכמעט למעלה נתקעת בקורים בלי להצליח לחתוך את עצמה מהם. רגין עולה בגרם המדרגות המתפורר, אך בגשר הקורים בין המגדל לפקעת רעד צעדיו מעיר את העכבישים.
בקרבת הפקעת וגשר הקורים ישנם מספר עכבישים ישנים – שכבר לא ממש ישנים. גילראיין משחררת את עצמה מהקורים בעזרת החרב, ותוקעת בקרן בתקווה שטובולד ישמע ויגיע. טובולד שומע את הקרן, טובל את כלי הנשק במי הנהר (הרעילים) ויוצא בעקבות חבריו.
גילראיין מזהה שהעכבישים הם יחסית קטנים – בגודל הוביט בערך – ונזכרת שהם רוצים לתפוס את האויבים ולעטוף אותם בקורים כמה שיותר מהר. בנוסף, שהם ידועים בזינוק שלהם למרחקים גדולים.
עכביש אחד מתקרב אל רגין. בצעקת קרב “תמות, חרק!” רגין תוקף את העכביש עם הגרזן. העכביש לא שורד. הוא עכשיו נמצא ממש קרוב לפקעת, אך אז יוצאים מהחשכה עוד שני עכבישים.
טובולד מעשן בינתיים.
הקרב ממשיך. גיסמונד רץ לעבר פקעת הקורים, ומכסח עכביש בדרך. טובולד יורה בעכביש שלא כוסח מקשתו, והעכביש נופל מהחומה.
יוצאים שלושה עכבישים: מתוך החומה, על החומה ומתוך המגדל. עכביש אחד נפצע, אחד מת, ואז טובולד מנסה להצית את האזור מהמקטרת שלו ללא הצלחה. חצו של גיסמונד פוצע את השלישי. אחד העכבישים תופס את גילראיין, אבל היא משתחררת בבעיטה והורגת אותו בדרך.
יוצאים עוד ארבעה עכבישים: שניים על החומה, ושניים על הקרקע.
רגין שולף את הפקעת, ומוציא ממנו את באלדור. באלדור בהכרה, אך מבולבל ומותש. עוד שני עכבישים מתים מחצים שנורו משתי קשתות שונות.

View
ריקאפ - 30.11.2015
משימת שמירה, אלפים סנובים וסוחר שהפך לסנילי

עבר כשבוע מאז החזרה לעיר האגם. בליווי שיירות מחוץ לעיר, כמשימת שמירה, פוגשים ילד שרץ בדמעות ומבקש עזרה. נכנסים בעקבותיו ליער. מגיעים לאיש זקן צמוד בגבו לעץ ומוקף בשלושה שומרים חמושים.
מאיימים על אותם “שומרים”, ומבריחים אותם. לאיש קוראים באלדור, והילד הוא בנו בלגו, והם במסע אל מעבר ליער. נראה שהשומרים שהגנו על השיירה לא הכי מוצלחים. הוא מציע לחבורה עבודה בשמירה על השיירה. הוא בדרכו אל שער-היער.
מתחילים את המסע, עוברים מספר ימים ברפסודות, הכל שקט ורגוע. נראה שהאלפים מכירים ומכבדים מאוד את באלדור. היער נהיה סבוך יותר ויותר, אבל ירוק יותר ובהיר יותר מהיער שהחבורה הייתה בו – ממלכתו של מלך האלפים.
מתארחים אצל האלפים. תחילה הם רוצים לתת לחבורה ללון במרתפים. הניסיונות לשכנע עולים בתוהו.
לאחר יומיים האלפים מלווים את באלדור ושומריו ליציאה שונה מזו שנכנסנו דרכה, מערבה. מכאן השביל נעשה מסוכן יותר, ולינדור, ראש המשמר האלפי, נותן לחבורה אזהרה אחת בלבד – לא לעזוב את השביל!
האלפים מורידים אותנו לנהר, ומוסיפים אזהרה אחרונה: לא לשתות מים ביער.
חונים במקום פסטורלי, ירוק ויפה. בלילה באלדור מתעורר מסיוט ושותה ממי הנחל ליד – נראה שהוא מאבד את הזיכרון עד השנה בה נשרפת עיר האגם. הוא בורח ליער. לאחר מרדף של מספר שעות, עקבותיו פשוט נעלמים. רגין מוצא מעט סימני גרירה על האדמה ושאריות קורי עכבישים באזור. גילראיין מסיקה שבאלדור מעד לתוך רשת קורי עכביש וגרר אותם איתו, כנראה שהסתבך ברשת ונגרר משם. גיסמונד מבין שמדובר בעכבישים ממש גדולים ולא נחמדים – עכבישי יעראופל. מסוג העכבישים שהקורים שלהם מרדימים אותך לנצח, והרעל שלהם גורם לך להקיא עד מוות…
הולכים בהמשך העקבות ומגיעים לאזור פתוח יותר, בו רואים בניין במרכז מעין קרחת יער. לבניין מגדל מרכזי – נראה כחלק ממצודה עתיקה, גרם מדרגות מתפורר, פינת בניין ישן… הכל מכוסה בטחב, צמחים וקורי עכביש. בקצה הבניין תלויה פקעת קורים שנראית דומה ביותר לבאלדור.

View
ריקאפ - 09.11.2015
קרב, בריחה וחזרה לעיר האגם

הקרב מול המיוליפים מתחיל. טובולד מנסה להילחם עם מרק חם, אך המרק מסיים את דרכו על הרצפה.
במהלך הקרב, טובולד מעודד את הגמדים להצטרף לקרב. רגין מוצא דרך יציאה, וטוען שעלינו לברוח.
החבורה אכן בורחת, יוצאת ממרתף היין, ורגין נועל את הדלת בקסם.
יש שתי דרכים לצאת מהחורבות: לטפס דרך הארובה או לשחות דרך הבריכה. לבסוף, החבורה הצליחה לברוח מהארובה בעזרת חבל של הגמדים. לאחר שירה משותפת של שיר גמדי, יוצאים למסע חזרה.
המוטו החדש של רגין: “הוביט, שתוק”.
חוזרים לעיר האגם, עייפים אך חיים, מלאי עפר דרכים וענפי יער. פוגשים את גלואין, והוא מחבק את אוין ובאלין בשמחה רבה. מקבלים פרס נדיב על העזרה (בשווי חמש אוצר לכל דמות).
את שלב האחווה כל חברי הקבוצה מבלים במקום המפלט: עיר האגם.

View
ריקאפ - 02.11.2015
הצטרפות חבר, טבילה באגם ומציאת הגמדים

לאחר הקרב, מופיע לפתע גיזמונד – איש האגם-, ומספר שבדרכו חזרה ממסע ביעראופל שמטרתו הייתה לחקור את סגנון הבניה המופלא של האלפים ביעראופל. משוטטים ביער בעקבות הגמדים. רגין מוצא את העקבות ממש בקלות, ומוביל את החבורה (הצלחה מסחררת!). בנחל מוצאים סירת משוטים קטנה, שקועה במים. נראה שמשהו חתך אותה – טפרים או משהו כזה. הסירה נראית כשייכת לגמדים, אבל להם אין זכר. ממשיכים ורואים יותר ויותר עצמות במידת ריקבון שונה.
מגיעים לאגם קטן, ובאופק רואים הריסות של מה שנראה כמו כפר או מצודה. השורשים התלויים של העצים מנסים לתפוס את גילראיין – ומזכירים את מילות מספר הסיפורים הזקן.
כאשר מתקרבים להריסות, שני עורבים צוללים וגונבים לרגין תכשיטים מהזקן.
מלבד טובולד, כל החבורה מוקסמים מצליל פעמון מהדהד והולכים לכיוון המים העכורים של האגם לרגלי החורבות. טובולד מצליח להעיר את החבורה כאשר הם שקועים עד הברכיים. רגין מוצא את המשך העקבות בבריכה והולך אחריהן. אין עקבות היוצאות מהמים…
כל החבורה מלבד טובולד צוללים למים כדי לחפש בהם עקבות. טובולד יושב בין הצמחים על שפת האגם ומשכשך רגליים במים. בתחתית מוצאים דלת, קצת פתוחה. עוברים דרכה ונכנסים למצודה. טובולד מצטרף בדרך היבשה. מתחילים לחקור את המצודה, ומגיעים לחדר ענק עם ארובה.
בארובה מוצאים פעמון, ואת העגילים שנגנבו לרגין.
מהאולם הגדול הזה פונים לדלת הנראית דיי מפוארת ומקושטת – ואולי עם כתמי דם? על הדלת סימני טפרים. בצד השני של הדלת מוצאים מרתף יין, ומולנו עומד גמד (שפתח לנו את הדלת). זה אוין! אוין (בהיסטריה) ובאלין (רגוע יותר) תשושים ועייפים מימים של מחבוא מיצורים מפחידים מסתוריים – המיוליפים.
בכניסה למרתף אף אחד לא נעל. המיוליפים כבר בחדר – שניים עשר.
המשך יבוא…

View
19.10.2015 - ריקאפ
גלגולים גרועים, שלוש דמויות והתחלה של מסע אחד

רגין בן סביור ספינת ברזל (דמותו של דניאל) ו טובולד ארוחת-בוקר-שנייה (דמותו של עומר) נפגשים בשוק עיר האגם, ומתחילים להתמקח על תבלינים. גילראיין (דמותה של אירן) עוברת שם במקרה ומצטרפת לשיחה של השניים. מפה לשם, בשיחת חולין, מספר רגין על שמועה שמסתובבת: שליח מארבור הגיע וסיפר ששני גמדים יצאו ליער מירקווד, לא הגיעו ליעדם ולא חזרו. יותר מזה, בעבור תגמול יפה, גלוין מחפש הרפתקנים שיצאו למסע חיפוש אחר השניים.
רגין רוצה לצאת למסע בעבור התגמול, גילראיין כי להציל ולעזור זהו יעודה וטובולד מצטרף. מגיעים אל גלואין, מבינים ששני הגמדים – אוין ו ובאלין – יצאו דרך היער בשליחות אל ה הנשרים, לא הגיעו ליעדם ולא חזרו. הם היו צריכים להעביר ל מלך הנשרים הזמנה לפסטיבל בעיר האגם. גלוין לא מעוניין בעזרת החבורה המוזרה, ומגרש אותם [גלגולים מאוד גרועים].
לאחר חיפוש קצר מוצאים את השליח מארבור עצמו, ומקבלים ממנו מידע: מסלול ומטרת מסע הגמדים. שוכרים סירה ויוצאים למסע. בעצירה ליד מדרגת גיריון, בין שאר התושבים, מדברים עם מספר סיפורים זקן. לא אפשרי כמעט להבין מילה מדבריו, מלבד: גמדים, ביצות ארוכות, ושורה משיר (“If you go south in the marshes take heed: tread lightly and fear the gallowsweed…”).
בעצירה לילית מגיעים אלפים סיירים מהיער. מהם לא מקבלים מידע בכלל [הייתה להם סבלנות שלילית!], אלא רק טון מזלזל והתמרמרות על התפקיד המשעמם בשמירה.
בהמשך מוצאים את המחנה הנטוש של אוין ובאלין. במחנה מוצאים עקבות, ודבר מה נוסף: רגין מוצא את התיבה ששלח מלך הגמדים למלך הנשרים [כולם מגלגלים שחיתות בגלל האוצר: דניאל מגלגל את עינו של סואורון+1 – כמה מתאים לדמות!].
הולכים לישון. טובולד בשמירת הלילה מזהה אורות משונים על הנהר: אורות לא מוכרים שנחשבים לאורות נשמות המתים. האורות מתקבצים במקום מסוים, וגילראיין מבחינה בארנב שהתקרב ונשאב לאורות – נראה שממש הייתה יד שתפסה את הארנב ומשכה אותו פנימה. מן האורות קם טרול.
לאחר קרב לא קצר, הטרול מובס.

View

I'm sorry, but we no longer support this web browser. Please upgrade your browser or install Chrome or Firefox to enjoy the full functionality of this site.